יתרונות הגישור

פרשת "משפטים" משמעותה:  
מ– מוטב    ש– שתהיה    פ– פשרה    ט– טרם    י – יהיה    ם – משפט

כל סכסוך, עדיף לצדדים כי יסתיים בפשרה על פני משפט בו מכריע צד שלישי, אשר קובע מי מנצח ומי מפסיד.
להליך הגישור יתרונות רבים על פני ההליך המשפטי, אמנה את עיקרם:

• חסכון בזמן – מערכת בתי המשפט כיום נתונה תחת עומס רב מנשוא. דיונים בבית המשפט לענייני משפחה ובכלל נקבעים בלוח זמנים של חודשים רבים ויותר. קיומם של הדיונים בבית המשפט, תלוי בגורמים רבים מעבר לצדדים עצמם ועל כן, לעיתים נדחה דיון, מתבטל או שאינו מתנהל כמצופה ואין מנוס מקביעת דיון נוסף.
  לעומת זאת, הליך הגישור במהותו הוא פשוט, קצר וממוקד. אין כל מניעה מלקיים ישיבות גישור אחת לשבוע ולסיים הליך גישור תוך שבועות או חודשים ספורים. בהליך הגישור המשתתפים הם הצדדים והמגשר בלבד ואין תלות במערכת כלשהי. קל וחומר כאשר מדובר בגישור לגירושין, הטומן בחובו קשיים רגשיים רבים ומהפך בחיי המשפחה, סיומו של ההליך במהירות האפשרית תמנע העמקת השבר והמשבר המשפחתי ותחסוך מהצדדים ומהילדים כאב רב.
• נוחות וזמינות ההליך – פגישות הגישור מתקיימות במיקום שנוח לצדדים וזאת על מנת שיהיה זמין ויעיל. כמו כן, התחייבותי לצדדים היא לזמינות מרבית כדי להקל על הצדדים ולזרז את פתרון המשבר.
• חסכון בהוצאות – אין זה סוד כי ניהול הליך משפטי כיום הינו דבר יקר מאוד. שכר טרחת עורכי הדין, הוצאות המשפט, חוות דעת מומחים  ועוד, כל אלו מהווים נטל כלכלי רב. כאשר מדובר בהליך גירושין שני הצדדים נושאים, כל אחד בעצמו, בתשלומי עתק. עלות הליך הגישור נמוכה בעשרות מונים מניהול ההליך המשפטי ולמעשה, בסופו של יום, התוצאה אף טובה יותר.
• העברת האחריות להליך – בניגוד להליך המשפטי, בו עורכי הדין הם המנהלים את ההליך והשופט הוא המכריע הבלעדי, בהליך הגישור, מקבלי ההחלטות וההסכמות הינם הצדדים בלבד בסיוע המגשר. הרי מי יודע מה טוב לו ולמשפחתו, יותר מהצדדים עצמם ??! היכרות הצדדים את הסכסוך יותר מכל אחד אחר מאפשרת גיבוש פתרונות יצירתיים הנותנים מענה לצורכי הצדדים להבדיל מהכרעת הדין המתמקדת במעשיו ובמחדלים של כל צד בעבר.
  בהליך הגישור, האחריות לקבלת ההחלטה נשארת במשפחה והצדדים, בהכוונת המגשר, מקבלים את ההחלטות האופטימאליות לצרכי המשפחה והילדים.
• גמישות ההליך – ההליך המשפטי כבול לאמור בחוק ובהלכה הפסוקה. לעומתו, הליך הגישור הוא המקום לפתרונות יצירתיים שיש בהם כדי לשרת את האינטרסים של הצדדים בצורה הטובה ביותר ולהביא להסכמה הדדית. פתרונות אלו לעיתים אינם מתקבלים בבית המשפט ואז נאלצים הצדדים להתאים עצמם לכבלי החוק והפסיקה.
• סודיות מוחלטת – הליך הגישור הינו הליך חסוי וסודי. כל שנאמר או מוצג במסגרת הליך הגישור, חוסה תחת חיסיון זה. אף אם לא צלח ההליך והצדדים חזרו להתדיינות בביהמ"ש , הרי שאין ביכולתם לזמן את המגשר לעדות או להציג כל מסמך מהליך הגישור. עובדה זו מאפשרת לצדדים להתנהל בהליך הגישור בחופשיות וללא חשש.
• עתיד הקשר המשפחתי –  הליך הגישור אינו כהליך משפטי קר ומנוכר. במסגרת ההליך מתפתחת מערכת יחסים קרובה בין הצדדים והמגשר כאשר מטרתם המשותפת של כל השלושה היא ליתן מענה לצרכי הצדדים ולהגיע להסכמה. הליך הגישור לוקח בחשבון גם את אלו שאינם צד להליך אך מהווים חלק חשוב בפתרון הסכסוך, משמע, שאר בני המשפחה המורחבת: הילדים, הסבים והסבתות.

הליך גישור טוב ונכון הוא הסולל את הדרך לשיתוף פעולה עתידי והבנה מחודשת אשר תאפשר המשך חייהם הנפרדים של הצדדים באושר ותוך שמירת קשר משפחתי חם ומכבד.

 לעניין זה יפים דברי הש' ברק  בראיון לבטאון המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי הדין  9/01:

"לא הרי פישור כהרי גישור. שניים רבים על תפוז. זה אומר כולו שלי וזה אומר כולו שלי. הכרעה שיפוטית תחליט למי הבעלות על התפוז. תהא זו לרוב הכרעה חדה. פישור עשוי לגרוס כי מחצית התפוז לזה ומחצית התפוז לזה. גישור יבחן מהם האינטרסים להבדיל מהזכויות של כל אחד בתפוז. אם האחד רוצה את הקליפה והאחר רוצה את המיץ, עשוי הליך הגישור להביא לחלוקה 'פונקציונלית' של התפוז. זה השוני בין פישור לבין גישור."